הריסת “נקודות הקור” בתהליך חימום הזכוכית
אם אי פעם שימשתם במכשירי חימום לחימום זכוכית מחוזקת או כלי זכוכית מורכבים, אתם יודעים מה זה אומר – נקודות קור באזורים מסוימים של הזכוכית. זה מעצבן מאוד. אתם משתמשים בתנור רגיל, אך בגלל שהאוויר לא רוצה לנוע באזורים בעלי צורות מורכבות, נוצרות טמפרטורות לא אחידות.
אז יש עוד בעיה שכל עובד זכוכית שונא – הקול החד שנשמע כשהזכוכית נשברת. זה גורם ללחץ לא אחיד, לשברים בזכוכית, ולבזבוז זמן.
אנחנו מתמודדים עם זה על ידי שימוש במנורות אינפרא-אדום בעלות עוצמה גבוהה.
למה אינפרא-אדום יעיל באמת
חשבו על זה ככה: אוויר חם צריך לנוע, אך קרינת אינפרא-אדום פשוט פוגעת בזכוכית. היא לא זקוקה למדיום כדי להעביר את החום – היא פוגעת ישירות בזכוכית.
על ידי שימוש במנורות קוורץ הלוגן במבנה של מספר זוויות, ניתן להפנות את החום לדיוק לאותם אזורים שהתנור הרגיל לא מצליח לחמם. אנחנו מעדיפים עוצמת חום גבוהה – כדי שהזכוכית תגיע לנקודת ההרככה שלה במהירות, אך בלי להרוס את המסגרת שמסביבה.
הציוד והקשיים
רוב המערכות שלנו פועלות עם צינורות קוורץ בעלי עוצמה גבוהה, עם בסיסים מסוג R7 או SK15. למה? כי כשהנורה נשברת, רוצים להחליף אותה תוך שניות, ולא שעות.
אנחנו גם משתמשים במנורות מצופות. זה מאפשר לחום לחדור לעומק הזכוכית, במקום רק לכווץ את הפני השטח שלה.
אך יש גם קושי – יש להקפיד על המתח החשמלי. אם מחברים שורה ארוכה של מנורות במתח של 230V או 400V, אפילו ירידה קטנה במתח יכולה לגרום להבדלי טמפרטורה. זה עלול לפגוע במנורות. חייבים לוודא שהטרנספורמטורים שלכם יכולים לעמוד בעומס הראשוני שנוצר כשהמנורות נדלקות.
כיצד להשתמש בזה במפעל
אם אתם עובדים על כלי זכוכית מורכבים, אל תשתמשו רק במקור חום אחד – זה לא יעזור. נסו להשתמש במבנה של מנורות שמכסים זה את זה. כך ניתן להיפטר מאותן נקודות קור. זה יעיל יותר.
דבר אחרון – וזה חשוב: עוצמת החום הגבוהה יוצרת לחץ גדול על מאווררי הקירור. אם המערכת שלכם לא מאווררת כראוי, החום הסביבתי עלול לפגוע בחוטי החשמל ולהרוס את המנורות.
ודאו קודם שהאוורור תקין. רק אז ניתן להדליק את החום.