למה קוורץ “רגיל” אינו מתאים לשימוש בחדרי אמבטיה
אם אתם מתכוונים להתקין תנור אינפרא-אדום בחדר האמבטיה, אתם למעשה נלחמים בשני גורמים: אדי מים וירידות חדות בטמפרטורה.
הבעיה היא שצינורות הקוורץ הרגילים שבירים מאוד. אם טיפה אחת של מים קרים פוגעת בצינור שנמצא בטמפרטורה של 600°C, הוא לא רק נשבר – הוא נהרס מיד.
לכן אנו משתמשים בקוורץ עמיד בפני פיצוץ.
התמודדות עם שינויי הטמפרטורה החדים
כולנו ראינו כיצד זכוכית נשברת כאשר היא נחשפת לטמפרטורות גבוהות או נמוכות מדי במהירות. בחדרי אמבטיה, הפערים בטמפרטורה הם עצומים. טיפה אחת של מים יכולה להרוס צינור רגיל.
קוורץ עמיד בפני פיצוץ נוצר באמצעות תהליך מיוחד של חיזוק הזכוכית, כך שהיא יכולה לעמוד בשינויי הטמפרטורה החדים. ואם בכל זאת הצינור נשבר? הוא לא יפזר שברים בכל החדר. הוא נשאר במקומו. זה פשוט בטוח יותר.
מניעת חדירת מים
זה לא קשור רק לזכוכית. צריך לחשוב גם על החלקים הפנימיים של המכשיר. אם אדי מים או טיפות מים פוגעים בחיבורים החשמליים, נוצר מעגל חשמלי קצר. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בחומרי סיליקון עמידים בפני טמפרטורות גבוהות ובחיבורים אטומים. אנו שואפים לרמת IPX4 או גבוהה יותר – כי באמת, “עמידות בפני מים” אינה מספיקה כאשר מדובר בחשמל ובאמבטיות.
המציאות של הייצור
מנורות קוורץ בעלות הספק גבוה הן נהדרות, כיוון שהן מספקות חום מיידי. אך הן נהיות חמות מאוד. אי אפשר פשוט לשים אותן בתוך קופסה פלסטיקית ולקוות לטוב. המעטפת עלולה להתעוות. צריך מעטפת שמאפשרת לאוויר לעבור, או רדיאטור שיספוג את החום.
בנוסף, עדיף לבדוק את עובי החוטים של החיבורים. צריך לוודא שהם יכולים לעמוד בעומס החשמלי. אחרת, החיבורים עלולים להתחמם יותר מדי.
בסופו של דבר, אם אתם רוצים להימנע מתקלות מעצבנות, עליכם לבחור קוורץ שמתאים לתנאי השימוש. עדיף להשתמש בקוורץ עמיד בפני פיצוץ – זה לא המקום לחסוך כסף.